Celebrations in Sweden and Norway

Celebrations for Endre, Jean and Terry

Anders Bjorner presents the 2012 Crafoord Prize in Mathematics 

I am in Sweden for two weeks to work with colleagues and to take part in two celebrations. Jean Bourgain and Terence Tao are the 2012 laureates of the Crafoord Prize in mathematics which was awarded  last Tuesday at Lund. Along with them the 2012 Crafoord Prize in Astronomy was awarded to Reinhand Genzel and Andrea Ghez.  I took part in the symposium entitled “From chaos to harmony” to celebrate the event.

Next Friday the Swedish Royal academy will celebrate with a mini-symposium in honor of the 2012 Abel prize winner Endre Szeméredi. (Here are the slides of my future talk looking at and around the Szeméredi-Trotter theorem. Please alert me of mistakes if you see them.) The Abel prize symposium and ceremony in Oslo are  Tuesday (Today! see the picture above) and Wednesday of this week.

(Copyright: Crafoord foundation.)

Congratulations again to Jean, Terry and Endre for richly deserved awards.

Crafoord days at Lund

Owing to the passing of Count Carl Johan Bernadotte af Wisborg, H.M. King Carl XVI Gustaf was unable to attend the Crafoord Days 2012. The prizes were presented by Margareta Nilsson, daughter of the Donors, Holge and Anna-Greta Crafoord. Ms Nilsson’s kind hospitality, deep devotion to science, culture and other noble social causes, and moving childhood memories shared at the dinner,  have led Reinhard Genzel in his moving speech on behalf of the winners in Astronomy to refer to Margareta Nilsson by the words: “You were our King these past two days!”.

The one day symposium itself was very interesting, and so were the four prize lectures on Tuesday morning. In a few days The videos of the two days’ lectures will be are posted here. Here are the slides of my talk on analysis of Boolean functions, featuring, among other things a far-reaching conjectural extension of a recent theorem by Hamed Hatami.

Gothenburg and Stockholm

From Lund I continued to a short visit of Gothenburg hosted by Jeff Steif with whom I share much interest in noise sensitivity and many other things. I then continued to Stockholm where I visit Anders Björner who is a long-time collaborator and friend since the mid eighties. For me this is perhaps the twelfth visit to Stockholm and it is always great to be here.

We will celebrate on this blog these exciting events with a rerun of the classic, much-acclaimed piece by Christine Björner on the Golden room and the golden mountain.

Speakers at Crafoord symposium, (from right to left) Carlos Kenig, Ben Green, Jean Bourgain, Terry Tao, me and Michael Christ. Copyright: Crafoord foundation.


Update(Oct 2014): Here is a picture of me and  Jean at IHES 1988


Which Street is More Important: Canner Street or Cold Spring Street

Is it possible that Cold Spring Street is as important as Canner Street?

I knew Canner Street from my earlier visits to Yale but Cold Spring Street was new to me. Naturally, I assumed that Canner Street was the important one among the two. One day, however, while walking home, I crossed Cold Spring Street and it seemed as wide and as impressive as Canner Street. Perhaps, I thought, Cold Street is as important as Canner Street, and just the fact that I did not hear about Cold Spring Street earlier made me think otherwise. This was an interesting novel thought, but soon enough I saw one major problem: I was actually walking in Canner Street, so it was not surprising that it looked as wide as Canner street. I quickly went to the real Cold Spring Street and then it also looked indeed as wide and as impressive as Canner Street. But I was fully aware that this impression might be biased by the previous one.

Some evidence that Canner Street is more important is that in the Whitney-Canner crossing there are traffic lights while in the Whitney-Cold-Spring crossing there is only a flashing yellow light. However, when you go on Orange Street the situation is reversed: The Orange/Canner crossing is a flashing yellow light and the Cold Spring Orange crossing has full-fledged traffic lights. You may say that prominent streets like Whitney and Orange themselves are more important than both Canner and Cold Spring streets. Be it as it may be, in this post we discuss only horizontal streets, and don’t touch at all on the importance of vertical streets. In fact, we compare only two streets, Canner Street and Cold Spring Street.

The following year my wife visited me at Yale and I told her about my inquiries regarding the relative importance of Cold Spring Street and Canner Street. My wife listened carefully, and even added one interesting piece of evidence that I did not consider before. My own street, Everit street (a small vertical street famous for hosting Yale’s president Rick Levin and the famous economist John G.), crossed Cold Spring Street but ended at Canner Street. My wife thought that this piece of evidence supported my feeling about the importance of Cold Spring street. I was not sure about it; to me it looks that Everit ending at Canner street rather than crossing  it,  gives Canner street some edge.

At some point I decided to test matters scientifically and I measured in steps the width of Canner Street. But I returned to Israel before making a similar measurenemt at Cold Spring Street and by now I forgot the outcomes.

Of course, we can say that Canner Street is the more important on its Whitney side and the less important on its Orange side. But this answer simply does not face the real problem. Perhaps an opinion poll can help.

At the end, after some years, I came to the conclusion that Canner Street is more important than Cold Spring Street because it extends beyond Whitney while Canner Street does not. (But please dont be influenced by me.)

The Internet, Journals and all that.

Tim Gowers wrote an interesting post where he proposed in surprising many details an Internet mechanism (mixing ingredients from the arXive, blogs, MathOverflow and polymath projects) to replace Journals. Noam Nisan (who advocated similar changes over the years) wrote an interesting related post entitled the problems with Journals

A subsequent post by Gowers proposed a much less radical proposal. And Noam also wrote an interesting subsequent post entitled the good things about Journal.

My favorite post on this issue from Izabella Laba’s blog The accidental mathematician is entitled Random thoughts on publishing and the internet .

הסטודנטיות כצנזור

עדכון (4 ליולי 2010): בית הדין הארצי לעבודה ביטל את פסק הדין של בית המשפא האזורי ונתן מעמד של פסק דין לפשרה שהושגה בין ד”ר חנה קהת לבין מכללת אורות ואשר מסדירה את תנאי העסקתה  משנת הלימודים הבאה. ראה למטה



ד”ר חנה קהת היא דמות ידועה בקרב הציבור הדתי בישראל. תנועת הנשים הדתיות “קולך”, שאותה הקימה ב-1998, נועדה לקדם את שוויון האשה בחברה הדתית. התנועה זכתה לתמיכה ניכרת, אך גם לביקורת והתנגדות בקרב חלק מהציבור הדתי והחרדי. על פעילותה ההתנדבותית זכתה קהת להכרה נרחבת. באחרונה נעשה ניסיון לפטר את קהת מעבודתה במכללת “אורות” באלקנה, שם היא משמשת כמרצה קבועה זה 15 שנה. הרקע למהלך הפיטורים נעוץ בהשקפותיה ובפעולותיה הפמיניסטיות אשר, לטענת המכללה, גורמות לתלמידות להדיר את רגליהן משיעוריה, ולהפסדים כספיים למכללה (לא נטען שקהת קידמה בשיעוריה את השקפותיה). מנגד טוענת קהת, שהמכללה עצמה מנעה ממנה מללמד את קורסי החובה במקצועה “מחשבת ישראל”, שהצליחו מאוד בעבר, ודירבנה את התלמידות להחרימה.     התביעה שהגישה לביטול הליך פיטוריה התבררה בפני בית המשפט לעבודה בראשות השופטת אורנית אגסי. פסק הדין, שניתן באחרונה, דחה את התביעה, והשלמת הליך הפיטורים תלויה בתוצאות ערעור שמגישה קהת לבית הדין הארצי לעבודה. יש בפסק הדין אמירה קשה על החופש האקדמי – עניין שהוא בנפשם של ההשכלה הגבוהה והמדע – שראוי שתיבחן היטב, הן מן ההיבט המשפטי והן מן ההיבט הציבורי.   

 בית המשפט קבע, על סמך תיאורו של הרב, פרופ’ נריה גוטל נשיא המכללה, כי “מיעוט הנרשמות לקורסים של התובעת נובע מעמדותיה בעבר ובהווה, וכי הבעלים או האבות של הסטודנטיות, כמו גם הן עצמן, בוחרים מדעת שלא להירשם לקורסים שאותם היא מעבירה”. על כך אמר בית המשפט כי “דעתנו אינה נוחה, בלשון המעטה, ממציאות זו, אשר לטעמנו פסולה ויש בה פגיעה בחופש האקדמי של התובעת. אולם מאידך, אכיפת קורסי חובה על הסטודנטיות על מנת שלא תעמוד בפניהן הברירה ותלמדנה אצל התובעת, או לחילופין תבחרנה שלא ללמוד במכללה, אף היא לטעמנו פגיעה בחופש האקדמי, הפעם של הסטודנטיות, או פגיעה במכללה”.   

 האמנם אנו פוגעים בחופש האקדמי של הסטודנטיות, כפי שקובע פסק הדין, כאשר אנו מחייבים אותן ללמוד קורס חובה שניתן על ידי קהת? לדעתי התשובה היא שלילית באופן חד משמעי. אין לסטודנטים או לכל גורם אחר זכות לפסול – בשם החופש האקדמי או בשם כל עיקרון אחר – מורה בגין עמדותיו, כשם שאין, בשם החופש האקדמי, אפשרות לפסול מורה בגלל מינו או לאומיותו או השקפותיו הדתיות. כאשר סטודנטיות מחרימות מרצה בגלל השקפותיה, כפי שטוענת מכללת “אורות”, הרי שהתנהגותן פסולה, וחובתו של המוסד האקדמי לעמוד לימין המרצה. בדומה לחופש הביטוי, ההגנה על החופש האקדמי חשובה שבעתיים במקום שבו החוקר מחזיק בדעה שאינה פופולרית ואהודה במגזרו. מעבר לעניין של חופש אקדמי, אין לקבל אפליה של עובד, בוודאי שלא במוסד שנתמך על ידי הציבור, בגלל העדפות פסולות של מקבלי השירות.    

לא התייחסתי לשאלה אם תיאור המציאות בפסק הדין אכן נכון, או, כפי שנטען בערעור, מדובר בתיאור מגמתי שבית המשפט קיבל מתוך טעות. אם נכונה הטענה שמכללת אורות פועלת כדי למנוע מתלמידות מלהשתתף בשיעוריה של קהת, הרי שיש כאן פגיעה חמורה נוספת בחופש האקדמי ובכללים שמוסד אקדמי שנתמך על ידי הציבור מחויב בהם.   

פיטוריה של חנה קהת, שבירת מטה לחמה והשתקת קולה כמורה וכחוקרת, פסולים ומצערים. יש כאן גם סימן אזהרה לחופש האקדמי ולמעמד חברי הסגל האקדמי במערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.   

הכותב הוא פרופסור למתמטיקה וחבר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים   




מאמר מהארץ 22.6.2010  

Continue reading

Alarming Developments In Tel Aviv University

Update (July 24): A detailed new article in Hebrew and English.

Dr. Leora Meridor, who replaced  Dov Lautman in March (just four months ago)  as chair of TAU’s executive council is quoted saying: ” I’d give him (Zvi Galil) a list of things that had to be done, and nothing would happen.” and “In such a situation, you can’t just keep on doing what was done before, only to a lesser extent. You have to make decisions: what should be severed with one sharp blow, and what should be strengthened. This is the ABC of management.”

Again, I should repeat that even direct quotes taken from a newspaper are not always accurate. If accurate,  a management style of executive counsil chairperson who gives the president of the university  a “to do list, ” expects him to “close units with one sharp knife blow” (here I translate from the Hebrew version) and fires him within three month at office, is highly unorthodox.    


Look at these articles:

(English)   http://www.haaretz.com/hasen/spages/1096958.html

(Hebrew) http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1096752.html

A follow-up article in Hebrew:

(Hebrew) http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1097204.html

(I did not find the English version of the second article.)

The articles discuss the recent resignation of Tel Aviv University’s president Zvi Galil. They mention changes in the institution’s constitution which reduced the authority of academic staff in the university administration in favor of “representatives of the public,” primarily businesspeople. The new provisions, claim the articles, reduce the number of votes needed to cut short the term of the university president.

Disclaimer: Not everything written in a newspaper is correct.

Remark: The issues which are debated in Israel regarding governance of the universities and related matters are similar in nature to trends in various other places. Continue reading