הסטודנטיות כצנזור

עדכון (4 ליולי 2010): בית הדין הארצי לעבודה ביטל את פסק הדין של בית המשפא האזורי ונתן מעמד של פסק דין לפשרה שהושגה בין ד”ר חנה קהת לבין מכללת אורות ואשר מסדירה את תנאי העסקתה  משנת הלימודים הבאה. ראה למטה

  

   

ד”ר חנה קהת היא דמות ידועה בקרב הציבור הדתי בישראל. תנועת הנשים הדתיות “קולך”, שאותה הקימה ב-1998, נועדה לקדם את שוויון האשה בחברה הדתית. התנועה זכתה לתמיכה ניכרת, אך גם לביקורת והתנגדות בקרב חלק מהציבור הדתי והחרדי. על פעילותה ההתנדבותית זכתה קהת להכרה נרחבת. באחרונה נעשה ניסיון לפטר את קהת מעבודתה במכללת “אורות” באלקנה, שם היא משמשת כמרצה קבועה זה 15 שנה. הרקע למהלך הפיטורים נעוץ בהשקפותיה ובפעולותיה הפמיניסטיות אשר, לטענת המכללה, גורמות לתלמידות להדיר את רגליהן משיעוריה, ולהפסדים כספיים למכללה (לא נטען שקהת קידמה בשיעוריה את השקפותיה). מנגד טוענת קהת, שהמכללה עצמה מנעה ממנה מללמד את קורסי החובה במקצועה “מחשבת ישראל”, שהצליחו מאוד בעבר, ודירבנה את התלמידות להחרימה.     התביעה שהגישה לביטול הליך פיטוריה התבררה בפני בית המשפט לעבודה בראשות השופטת אורנית אגסי. פסק הדין, שניתן באחרונה, דחה את התביעה, והשלמת הליך הפיטורים תלויה בתוצאות ערעור שמגישה קהת לבית הדין הארצי לעבודה. יש בפסק הדין אמירה קשה על החופש האקדמי – עניין שהוא בנפשם של ההשכלה הגבוהה והמדע – שראוי שתיבחן היטב, הן מן ההיבט המשפטי והן מן ההיבט הציבורי.   

 בית המשפט קבע, על סמך תיאורו של הרב, פרופ’ נריה גוטל נשיא המכללה, כי “מיעוט הנרשמות לקורסים של התובעת נובע מעמדותיה בעבר ובהווה, וכי הבעלים או האבות של הסטודנטיות, כמו גם הן עצמן, בוחרים מדעת שלא להירשם לקורסים שאותם היא מעבירה”. על כך אמר בית המשפט כי “דעתנו אינה נוחה, בלשון המעטה, ממציאות זו, אשר לטעמנו פסולה ויש בה פגיעה בחופש האקדמי של התובעת. אולם מאידך, אכיפת קורסי חובה על הסטודנטיות על מנת שלא תעמוד בפניהן הברירה ותלמדנה אצל התובעת, או לחילופין תבחרנה שלא ללמוד במכללה, אף היא לטעמנו פגיעה בחופש האקדמי, הפעם של הסטודנטיות, או פגיעה במכללה”.   

 האמנם אנו פוגעים בחופש האקדמי של הסטודנטיות, כפי שקובע פסק הדין, כאשר אנו מחייבים אותן ללמוד קורס חובה שניתן על ידי קהת? לדעתי התשובה היא שלילית באופן חד משמעי. אין לסטודנטים או לכל גורם אחר זכות לפסול – בשם החופש האקדמי או בשם כל עיקרון אחר – מורה בגין עמדותיו, כשם שאין, בשם החופש האקדמי, אפשרות לפסול מורה בגלל מינו או לאומיותו או השקפותיו הדתיות. כאשר סטודנטיות מחרימות מרצה בגלל השקפותיה, כפי שטוענת מכללת “אורות”, הרי שהתנהגותן פסולה, וחובתו של המוסד האקדמי לעמוד לימין המרצה. בדומה לחופש הביטוי, ההגנה על החופש האקדמי חשובה שבעתיים במקום שבו החוקר מחזיק בדעה שאינה פופולרית ואהודה במגזרו. מעבר לעניין של חופש אקדמי, אין לקבל אפליה של עובד, בוודאי שלא במוסד שנתמך על ידי הציבור, בגלל העדפות פסולות של מקבלי השירות.    

לא התייחסתי לשאלה אם תיאור המציאות בפסק הדין אכן נכון, או, כפי שנטען בערעור, מדובר בתיאור מגמתי שבית המשפט קיבל מתוך טעות. אם נכונה הטענה שמכללת אורות פועלת כדי למנוע מתלמידות מלהשתתף בשיעוריה של קהת, הרי שיש כאן פגיעה חמורה נוספת בחופש האקדמי ובכללים שמוסד אקדמי שנתמך על ידי הציבור מחויב בהם.   

פיטוריה של חנה קהת, שבירת מטה לחמה והשתקת קולה כמורה וכחוקרת, פסולים ומצערים. יש כאן גם סימן אזהרה לחופש האקדמי ולמעמד חברי הסגל האקדמי במערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.   

הכותב הוא פרופסור למתמטיקה וחבר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים   

 
 

  

 

מאמר מהארץ 22.6.2010  

Continue reading