Scott Triumphs* at the Shtetl

Scott Aaronson wrote a new post on the Shtetl Optimized** reflecting on the previous thread  (that I referred to in my post on Amy’s triumph), and on reactions to this thread. The highlight is a list of nine of Scott’s core beliefs. This is a remarkable document and I urge everybody to read it. Yes, Scott’s core beliefs come across as feminist! Let me quote one of them.

7. I believe that no one should be ashamed of inborn sexual desires: not straight men, not straight women, not gays, not lesbians, not even pedophiles (though in the last case, there might really be no moral solution other than a lifetime of unfulfilled longing).  Indeed, I’ve always felt a special kinship with gays and lesbians, precisely because the sense of having to hide from the world, of being hissed at for a sexual makeup that you never chose, is one that I can relate to on a visceral level.  This is one reason why I’ve staunchly supported gay marriage since adolescence, when it was still radical.  It’s also why the tragedy of Alan Turing, of his court-ordered chemical castration and subsequent suicide, was one of the formative influences of my life.


In the sacred tradition of arguing with Scott I raised some issues with #5 and 4# on Scott’s blog. Two of Scott’s points are on the subject of (young) people’s suffering by feeling unwanted, sexually invisible, or ashamed to express their desires.

I was pleased to see that those feminist matters that Scott and I disagree about, like the nature of prostitution, the role of feminist views in men’s (or nerdy men’s) suffering, and also Scott’s take on poverty, did not make it to Scott’s core beliefs.

Happy new year, everybody!

* The word triumph is used here (again) in a soft (non-macho) way characteristic to the successes of feminism. Voting rights for women did not exclude voting rights for men, and Scott’s triumph does not mean a defeat for  any others; on the contrary.

** “Shtetl-optimized” is the name of Scott Aaronson’s blog.

Amy Triumphs* at the Shtetl

It was not until the 144th comment by a participants named Amy on Scott’s Aaronson recent Shtetl-optimized** post devoted to a certain case of sexual harassment at M. I. T. that the discussion turned into something quite special. Amy’s great comment respectfully disagreeing with the original post and most of the 100+ earlier comments gave a wide while personal feminist perspective on women in STEM (STEM stands for science, technology,  engineering, mathematics). This followed by a moving comment  #171 by Scott describing a decade of suffering from his early teens. Scott, while largely sympathetic with the feminist cause, sees certain aspects of modern feminism as  major contributors to his ordeal.

Then came a few hundred comments by quite a few participants on a large number of issues including romantic/sexual relations in universities, rape, prostitution, poverty, gaps between individuals’ morality and actions, and much more. Many of the comments argued with Amy and a few even attacked her.  Some comments supported Amy and some proposed their own views. Many of the comments were good and thoughtful and many gave interesting food for thought. Some people described interesting personal matters. As both Scott and Amy left school early to study in the university, I also contributed my own personal story about it (and Scott even criticized my teenage approach to life! :) ). Amy, over 80+ thoughtful comments, responded in detail, and her (moderate) feminist attitude (as well as Amy herself) stood out as realistic, humane, and terribly smart.

* The word triumph is used here in a soft (non-macho) way characteristic to the successes of feminism. Voting rights for women did not exclude voting rights for men, and Amy’s triumph does not mean a defeat for  any others; on the contrary.

** “Shtetl-optimized” is the name of Scott Aaronson’s blog.

Media Item from “Haaretz” Today: “For the first time ever…”


Maryam Mirzakhani received the medal from South Korea’s president Park Geun-hye. 

Here is an article from today’s Israeli newspaper Haaretz.  It is based on this article by the Guardian (Thanks, Manor!).  See also this post on Laba’s accidental mathematician and John Baez’ Google+ post.

The ICM 2014 started today in Seoul. The International congress taking place once every four years is an exciting event, celebrated by thousands of mathematicians in Seoul and many others all over the world. The opening ceremonies came with the announcement of  Artur Avila, Manjul Bhargava, Martin Hairer, and Maryam Mirzakhani as 2014 Fields medalist, Subhash Khot won the Nevanlinna prize, Stanley Osher won the Gauss prize and Phillip Griffiths is the Chern medalist, and  Adrián Paenza won the Leelavati Prize. Heartly congratulations to Artur, Manjul, Martin, Maryam, Subhash, Stanley, Phillip, and Adrián! This is also the first for Brazil, Austria, Canada, and Iran! More on the Fields medalists works can be found on Terry Tao’s blog. (New) And here is a live bloging (with pictures) on ICM2014 day 1 from Gowers’s blog.   And also here from the ICM site on the work of all prize recipients. And from Quanta Magazine: (More) More on Osher, Griffiths, and Khot on terry Tao’s blog, on Khot on Scott Aaronson’s blog and on a description of the laudations on Gowers blog. 



הסטודנטיות כצנזור

עדכון (4 ליולי 2010): בית הדין הארצי לעבודה ביטל את פסק הדין של בית המשפא האזורי ונתן מעמד של פסק דין לפשרה שהושגה בין ד”ר חנה קהת לבין מכללת אורות ואשר מסדירה את תנאי העסקתה  משנת הלימודים הבאה. ראה למטה



ד”ר חנה קהת היא דמות ידועה בקרב הציבור הדתי בישראל. תנועת הנשים הדתיות “קולך”, שאותה הקימה ב-1998, נועדה לקדם את שוויון האשה בחברה הדתית. התנועה זכתה לתמיכה ניכרת, אך גם לביקורת והתנגדות בקרב חלק מהציבור הדתי והחרדי. על פעילותה ההתנדבותית זכתה קהת להכרה נרחבת. באחרונה נעשה ניסיון לפטר את קהת מעבודתה במכללת “אורות” באלקנה, שם היא משמשת כמרצה קבועה זה 15 שנה. הרקע למהלך הפיטורים נעוץ בהשקפותיה ובפעולותיה הפמיניסטיות אשר, לטענת המכללה, גורמות לתלמידות להדיר את רגליהן משיעוריה, ולהפסדים כספיים למכללה (לא נטען שקהת קידמה בשיעוריה את השקפותיה). מנגד טוענת קהת, שהמכללה עצמה מנעה ממנה מללמד את קורסי החובה במקצועה “מחשבת ישראל”, שהצליחו מאוד בעבר, ודירבנה את התלמידות להחרימה.     התביעה שהגישה לביטול הליך פיטוריה התבררה בפני בית המשפט לעבודה בראשות השופטת אורנית אגסי. פסק הדין, שניתן באחרונה, דחה את התביעה, והשלמת הליך הפיטורים תלויה בתוצאות ערעור שמגישה קהת לבית הדין הארצי לעבודה. יש בפסק הדין אמירה קשה על החופש האקדמי – עניין שהוא בנפשם של ההשכלה הגבוהה והמדע – שראוי שתיבחן היטב, הן מן ההיבט המשפטי והן מן ההיבט הציבורי.   

 בית המשפט קבע, על סמך תיאורו של הרב, פרופ’ נריה גוטל נשיא המכללה, כי “מיעוט הנרשמות לקורסים של התובעת נובע מעמדותיה בעבר ובהווה, וכי הבעלים או האבות של הסטודנטיות, כמו גם הן עצמן, בוחרים מדעת שלא להירשם לקורסים שאותם היא מעבירה”. על כך אמר בית המשפט כי “דעתנו אינה נוחה, בלשון המעטה, ממציאות זו, אשר לטעמנו פסולה ויש בה פגיעה בחופש האקדמי של התובעת. אולם מאידך, אכיפת קורסי חובה על הסטודנטיות על מנת שלא תעמוד בפניהן הברירה ותלמדנה אצל התובעת, או לחילופין תבחרנה שלא ללמוד במכללה, אף היא לטעמנו פגיעה בחופש האקדמי, הפעם של הסטודנטיות, או פגיעה במכללה”.   

 האמנם אנו פוגעים בחופש האקדמי של הסטודנטיות, כפי שקובע פסק הדין, כאשר אנו מחייבים אותן ללמוד קורס חובה שניתן על ידי קהת? לדעתי התשובה היא שלילית באופן חד משמעי. אין לסטודנטים או לכל גורם אחר זכות לפסול – בשם החופש האקדמי או בשם כל עיקרון אחר – מורה בגין עמדותיו, כשם שאין, בשם החופש האקדמי, אפשרות לפסול מורה בגלל מינו או לאומיותו או השקפותיו הדתיות. כאשר סטודנטיות מחרימות מרצה בגלל השקפותיה, כפי שטוענת מכללת “אורות”, הרי שהתנהגותן פסולה, וחובתו של המוסד האקדמי לעמוד לימין המרצה. בדומה לחופש הביטוי, ההגנה על החופש האקדמי חשובה שבעתיים במקום שבו החוקר מחזיק בדעה שאינה פופולרית ואהודה במגזרו. מעבר לעניין של חופש אקדמי, אין לקבל אפליה של עובד, בוודאי שלא במוסד שנתמך על ידי הציבור, בגלל העדפות פסולות של מקבלי השירות.    

לא התייחסתי לשאלה אם תיאור המציאות בפסק הדין אכן נכון, או, כפי שנטען בערעור, מדובר בתיאור מגמתי שבית המשפט קיבל מתוך טעות. אם נכונה הטענה שמכללת אורות פועלת כדי למנוע מתלמידות מלהשתתף בשיעוריה של קהת, הרי שיש כאן פגיעה חמורה נוספת בחופש האקדמי ובכללים שמוסד אקדמי שנתמך על ידי הציבור מחויב בהם.   

פיטוריה של חנה קהת, שבירת מטה לחמה והשתקת קולה כמורה וכחוקרת, פסולים ומצערים. יש כאן גם סימן אזהרה לחופש האקדמי ולמעמד חברי הסגל האקדמי במערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.   

הכותב הוא פרופסור למתמטיקה וחבר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים   




מאמר מהארץ 22.6.2010  

Continue reading

A New Rector-Elect at the Hebrew University of Jerusalem


Professor Sarah Stroumsa

On Wednesday, the Senate of the Hebrew University of Jerusalem elected Professor Sarah Stroumsa (homepage) as the next Rector (provost) of the Hebrew University. For the first time since its establishment, the Hebrew University has elected a woman to its highest post of academic leadership.

The situation of the Israeli higher education is complicated and constantly on the verge of a crisis. But this election is a reason for celebration for the HU, and is part of an ongoing change in the Israeli society as a whole.

Leah Goldberg, 1946

Professor Leah Goldberg

 On this occasion, I would like to dedicate to Sarah and to the HU community a poem entitled “Rainbow”, written by the poet Leah Goldberg.  Leah Goldberg was an important scholar and a professor at the Hebrew University, and she is most famous as one of the greatest Hebrew writers of modern times. It is a poem for children, which I also regard as a metaphor of academic and other quests. To further celebrate the event (and in the tradition of Ehud Friedgut’s translation contest of a limerick on Konigsberg’s bridges and Euler), I am announcing an open contest for translating the poem into English. Please email me your translations or post them directly here. (You can find a very rough literal translation below.)




בשמיים ראיתי קשת,
היא עמדה ממש מול הרחוב
ורציתי אליה לגשת
ולראות אותה מקרוב.
והתחלתי ללכת, ללכת,
ועליתי על ראש גיבעה.
אך ככל שהרחקתי לכת
הקשת לא קרבה:

 עופי, עופי, יפת כנפיים!
עופי, עופי אל המרום,
אל הקשת אשר בשמיים
ומיסרי לה בירכת שלום.

 היא עמדה במרום רקיע
כמצויירת על עננה,
אז ידעתי שלא אגיע
ושלחתי אליה יונה. Continue reading

Jerusalem Combinatorics ’93

Jerusalem Combinatorics ’93 is the title of a conference I organized that took place fifteen years ago in May 9-17, 1993 at the Hebrew University of Jerusalem. It was a conference that was devoted to all areas of combinatorics. The other organizers were Noga Alon, Hélène Barcelo, Anders Björner, and Edna Wigderson. Altogether there were around thirty plenary talks, and about fifty additional invited talks in 10 sections representing various subareas of combinatorics. There were also four special talks for a large audience. Overall, it was a fruitful and a very nice event that I think people enjoyed.

A special aspect of the conference was the unusually large number of female speakers. 16 out of the 30 main plenary speakers were women, and also many of the additional speakers,  special session organizers, and other participants. The four large audience lecturers were Vera Sós, who talked about irregularities of distributions, Mireille Bousquet-Mélou who talked about polyominoes, Hillel Furstenberg who talked about Ergodic theory and Combinatorics, and Joan Birman who talked about the combinatorics of finite-type invariants for knots.

collection of papers   by participants of the conference, edited by Barcelo and myself, appeared as Volume 178 of Contemporary  Mathematics.

The poster of the conference also has an interesting story behind it. Continue reading